מאמרים

גילוי מוקדם ע"י כירורג שד

לקחת יוזמה ולהיבדק:
בדיקת אולטרה סאונד לגילוי מוקדם של סרטן השד יכולה להציל חיים. 

פעם בשנה את נבדקת אצל הגניקולוג, ועושה בדיקת פאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם. ומה לגבי סרטן השד? למעשה, הסיכוי לחלות בסרטן השד גבוה יותר אבל בדיקה זו לא קיבלה מעמד דומה בתודעה שלנו, בשגרת הבדיקות שלנו כנשים, ובסל הבריאות.

לכל אחת יש את הסיפור שלה הרקע המשפחתי, הדברים שעברה, ולכן כל אחת צריכה לקבל ייעוץ ובדיקה המותאמים לה ולא בשלב מאוחר מדי, כשמתגלים סימנים מדאיגים.

אם את בת 30 ומעלה, כדאי להתחיל מעקב לטווח ארוך אצל כירורג שד.

למה כל כך מוקדם?

הידעת?
כרבע מהנשים המאובחנות כחולות בסרטן השד הן מתחת לגיל 50, 7-6% הן מתחת לגיל 40.

סרטן השד היא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בעולם. הסטטיסטיקה המדאיגה הזו יצרה עם השנים יותר מודעות לסכנה אצל נשים. נשים עם מודעות גבוהה שומרות על שגרת בדיקות שנתיות למניעה על ידי מישוש או ממוגרפיה. בישראל מומלץ לערוך בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים לכל אישה מעל גיל 50, ולנשים בסיכון גבוה בהתאם להמלצת הרופא.

ולמרות שבדיקות אלו חיוניות – הן אינן מספיקות, משום שיעילות הממוגרפיה תלויה במבנה השד.

גילוי מוקדם של סרטן שד בממוגרפיה משמעותו, שכאשר מתגלה גוש סרטני, ניתן להתחיל את הטיפול במחלה בשלב מוקדם לפני שהוא מתפשט ושולח גרורות. למרבה הצער, התגלו מקרים לא מעטים שבהם הממוגרפיה הייתה תקינה והגוש בשד התגלה רק בסקירה מאוחרת יותר, או במישוש כאשר הסרטן כבר התפתח והיה בשלב מתקדם. תופעה זו מתרחשת אצל 30% מהנשים שעושות ממוגרפיות תקופתיות. משום כך בשנים האחרונות התפישה החלה להשתנות ולעבור לכיוון של רפואה מותאמת אישית.

סרטן לא גדל תוך יום, אלא במהלך תקופה ארוכה, ולעתים חולפות שנים עד שהוא מאובחן.

מה לגבי בדיקה במישוש ?
האם הכירורג יוכל למצוא גושים שלא הרגשתי בהם?

בתהליך הבדיקה עד לא מזמן השתמשו בשלושה אמצעים שהם מקובלים עד היום:

בדיקה ידנית של כירורג השד הבדיקה הזאת לא הורידה שיעורי תמותה. אגב, בדיקה עצמית במישוש לא הגדילה את מספר האבחונים, רק את מספר הביופסיות, שהתגלו כמיותרות.

אולטרה סאונד שד שעד לא מזמן התבצע רק כבדיקה משלימה לממוגרפיה.

ממוגרפיה נחשבה לבדיקה המקובלת והמדויקת ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד. אך בהרבה מקרים אצל נשים צעירות, המחלה לא מאובחנת בזמן עקב מבנה רקמת השד הצפופה. המבנה הצפוף מקשה על האבחון בבדיקת הממוגרפיה.

צפיפות השד זו הדרך לתאר ולסווג את מבנה רקמת השד. ככל שהשד מורכב מאחוז גבוה יותר של בלוטות ורקמת חיבור ביחס לרקמה השומנית, מתייחסים אליו כאל שד עם רקמות צפופות או "שד צפוף". צפיפות השד משתנה לאורך השנים. היא גבוהה מאוד אצל נשים צעירות, הולכת ופוחתת אצל נשים בתקופת גיל המעבר, ועולה שוב כאשר משתמשים בטיפול עם תחליפי הורמונים. ישנו אחוז מסוים של נשים אשר "משמרות" את רקמת השד הצפופה למרות גילן.

רקמת שומן (ההיפך מרקמה צפופה) נראית בממוגרפיה בצבע כהה, והגושים נראים בצבע בהיר. לכן קרינת הרנטגן מסוגלת לזהות גידולים באופן ברור. לעומת זאת, רקמות חיבור ובלוטות החלב נראות בממוגרפיה בהירות וצפופות, וכיוון שגם הגוש נראה לבן, על הרקע של הרקמה הצפופה והבהירה (לבן על לבן) הגושים מוסווים, וקשה לזהותם בממוגרפיה. לכן נאמר כי בדיקת הממוגרפיה אינה יעילה לנשים אשר המבנה האנטומי של השד שלהן הינו כזה הידוע בשם "שד צפוף".

 

מה חשוב לספר על עצמך בפגישה עם כירורג שד? 

היתרון בגילוי מוקדם הוא לא מניעת מחלת סרטן השד, אלא מניעת התפשטות המחלה. סיכויי ההחלמה משמעותיים בהתאם לשלב בו המחלה מתגלה. המטרה בבדיקות המוקדמות היא למנוע התפשטות לבלוטות הלימפה ולכל הגוף בשלבים מאוחרים יותר.

מומלץ לספק לכירורג השד את המידע הבא עם בואך לבדיקה: 

  • גילך - הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים מגיל 50 ויותר, כ-75% מהחולות מאובחנות בגילאים אלו, מתוך ה-25% הנותרים, רובן מעל גיל 40. כ-7% מהנשים מאובחנות מתחת לגיל 40.
  • היסטוריה משפחתית של סרטן - נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד או סרטן השחלות נחשבות בקבוצת סיכון. שימו לב, לא מדובר רק בהיסטוריה משפחתית מצד האם אלא גם בהיסטוריה משפחתית מצד האב.
  • במידה וערכת בדיקות גנטיות – נשאיות של המוטציה הגנטית: BRCA1, BRCA2.
  • אם חלית בסרטן השד בעבר.
  • אם נחשפת לקרינה.
  • אם ילדת בגיל מבוגר יחסית.
כדאי לי לבקש הפנייה לבדיקת ממוגרפיה?

ממוגרפיה היא בדיקה המשתמשת בצילום של קרני רנטגן לגילוי מוקדם של סרטן השד. בדיקת ממוגרפיה כוללת בד"כ 2 צילומים לכל שד, והיא מאפשרת גילוי גושים, שלא ניתן לחוש אותם במישוש אצל נשים שאין להן סימפטומים או סימנים לסרטן שד. כמו כן היא מאפשרת לאתר הסתיידויות זעירות שלעתים מעידות על נוכחות של תאים סרטניים.

בנוסף, הממוגרפיה נועדה לבדיקת שד אצל נשים שנמצא אצלן גוש או סימנים המעידים על סרטן שד. זו נקראת ממוגרפיה דיאגנוסטית.

מחקרים הוכיחו כי נשים בעלות רקמת שד צפופה נמצאות בסיכון רב יותר לפתח סרטן שד מאשר נשים עם מבנה רקמת שד שומני. לפיכך, נשים בעלות רקמת שד צפופה נכנסות  באופן "אוטומטי" לקטגוריית הנשים בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן השד. דווקא להן בדיקת הממוגרפיה לא נותנת מענה.

נקודת התורפה של הממוגרפיה היא שאינה מאבחנת ביעילות גושים אצל נשים עם מרקם שד צפוף, ולכן יש כשל בגילוי מוקדם של סרטן השד אצל נשים אלו. בדיקת הממוגרפיה אמנם מאבחנת 98% מהגושים הסרטניים אצל נשים עם שד שומני, אבל היא עלולה לפספס כל אישה שניה עם מרקם שד צפוף.

בין 40-50% מהגידולים הממאירים בשד מתפספסים בממוגרפיה של נשים עם רקמת שד צפופה.

צפיפות גבוהה של רקמת השד מסווה את נוכחות סרטן השד בבדיקת הממוגרפיה.

מה לגבי בדיקת אולטרה סאונד של השד?

עד לא מזמן בדיקת אולטרה סאונד שד התבצעה רק כבדיקה משלימה לממוגרפיה, והממוגרפיה נחשבה לבדיקה המקובלת והמדויקת ביותר לגילוי מוקדם לסרטן השד. אולם התגלו מקרים לא מעטים שבהם הממוגרפיה הייתה שלילית (כלומר תקינה) והגוש בשד התגלה רק בסקירה ממוגרפית מאוחרת יותר, או במישוש כאשר הסרטן כבר התפתח והיה בשלב מתקדם.

באולטרה מדיקל מתבצע אבחון גושים וגידולים בשד באמצעות מערכת אולטרה סאונד אוטומטית עדכנית ללא קרינה.

הטכנולוגיה מיועדת לזיהוי מוקדם ומדויק של גידולים בשד, אפילו כאלה הקטנים מ –5 מ"מ. המכשיר האוטומטי בודק כל 2 מ"מ בנפח השד באופן אוטומטי, בזוויות שונות. הבדיקה מיועדת לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים צעירות ונשים מבוגרות בעלות מרקם שד צפוף בכל גיל.

אם אינך מעוניינת לחשוף עצמך לממוגרפיה לפני גיל 50, אנו ממליצים על בדיקת אולטרה סאונד שד אוטומטית המיועדת במיוחד לנשים עם רקמת שד צפופה.ד"ר אן גורביץ - מנהלת רפואית אולטרה מדיקל

לאחר ביצוע בדיקת האולטרה סאונד האוטומטית, ובהתאם לתוצאות, יעדכן אותך הרופא על צפיפות השד שלך ואם יש צורך בדיקת ממוגרפיה להשלמת הבדיקה (בהתאם למבנה השד).

תוספת בדיקה אחת לבדיקת הממוגרפיה, מעלה את יכולת הגילוי של סרטן שד מוסווה.

צרי עימנו קשר 2090*