מאמרים

גילוי מוקדם האם הבדיקה מספיק רגישה

בגילוי מוקדם של סרטן שד, יש לקחת בחשבון, כי חייהן של נשים רבות ניצלים משום שהטכנולוגיה והידע בטיפול בסרטן השד גדל. אבל אנחנו צריכים להתחיל לדבר לא על רק על הצלת חיים, אלא גם על חיים ללא סבל.  וזאת ניתן לעשות רק אם הגילוי יהיה באמת בשלב שהגידול מאוד קטן, הרבה יותר קטן ממה שהממוגרפיה יכולה לעשות למען נשים צעירות.

המטרה של סקירת שד היא למצוא את הסרטן בעודו קטנטן, ולא כאשר הוא כבר גדול, ברור ופגע ברקמות אחרות בגוף.  ככל שמגלים את הסרטן מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה טובים יותר, ונגרם פחות סבל לחולה. אבל ככל שהסרטן קטן יותר, כך גם קשה יותר לאבחן אותו במדויק ולנבא את טיבעו משום שככל שהגוש קטן יותר הוא נראה דומה יותר לרקמות הבריאות שלידו.

ישנם מחקרים שמוכיחים כי ממוגרפיה מפחיתה מקרה מות. אבל למרות שתמותה או הישרדות הם מדדים חשובים, חשוב לא פחות להתייחס לייסורים ולקשיי ההישרדות מהסרטן. לכן לא מספיק שהממוגרפיה מגלה את הסרטן, חשוב לא פחות לבדוק האם הממוגרפיה מספיק רגישה כדי לגלות את הסרטן מוקדם כשהגידול קטנטן.

האתגר למצוא משהו כל כך קטן וזעיר נפגש, במונחים סטטיסטיים, ברגישות – כלומר היכולת להגיע לאבחון רפואי שיודע להבחין מה בדיוק נמצא שם. יש שני מושגים הקשורים לכך:

false positives

 false positives - המונח "פולס פוזיטיב" משמעו: תשובה חיובית מוטעית, או שגויה.  מצב זה קורה כאשר לעתים אנו חושדים בגוש, שהוא סרטני – אבל הוא לא. זה מחיר שאנו משלמים על חיפוש ממצא סרטני, שנראה כי צריך לטפל בו אבל מסתבר שהוא שפיר.

זה קורה כאשר מכשיר ההדמיה כל כך רגיש שהוא יראה דברים שדומים לגוש סרטני – ויזהה אותם כסרטן, למרות שהם בעצם אינם.

false negative

מצד שני קיים המינוח  false negative. המטרה השנייה של סריקת שד היא לשלול נוכחות של סרטן. במונחים סטטיסטיים מדובר על הנטייה של האבחון לספק תשובה שלילית – כאשר המחלה באמת איננה.

אבל גם לזה יש מחיר. אם ההבחנה שלילית, סביר להניח כי נתעלם מהגוש הזה.  במקרה הזה אנו בעצם מאבדים הזדמנות אמיתית למצוא משהו. זהו מצב שבוא אנו אומרים שאין סרטן- כשבעצם הוא ישנו. המונח "פולס נגטיב" משמעו תשובה שלילית שגויה - זהו מצב שבו הגוש נראה בבירור בהדמיה, אבל לא עמדנו על טיבו של הגוש בצורה ברורה, והנחנו כי הוא תקין.

הפתרון לבעיה הזו הוא לשפר את הטכנולוגיות הן מבחינת הרגישות והן מבחינת הדיוק.
אבל לצערנו, טכנולוגיה שלא גורמת בכלל ל "פולס פוזיטיב" או "פולס נגטיב" עדיין לא נמצאת ברפואה.

הדבר היחיד שבינתיים ניתן לעשות טכנולוגית הוא לשפר את הן את הרגישות והן את הדיוק. אם מדובר על ממוגרפיה – זה אומר שיש להשתמש במערכות סקירה מתקדמות יותר. אפשרות נוספת היא לספק אלטרנטיבות לממוגרפיה – כמו אולטרה סאונד אוטומטי 3D.

יש לקחת בחשבון, כי חייהן של נשים רבות ניצלים משום שהטכנולוגיה והידע בטיפול בסרטן  השד גדל. אבל אנחנו צריכים להתחיל לדבר לא על רק על הצלת חיים, אלא גם על חיים ללא סבל. וזאת ניתן לעשות רק אם הגילוי יהיה באמת בשלב שהגידול מאוד קטן, הרבה יותר קטן ממה שהממוגרפיה יכולה לעשות למען נשים צעירות.

צרי עימנו קשר 2090*